חכמה סינית עתיקה

לאישה סינית זקנה היו שני כדים  גדולים , כל אחד נתלה מקצה מקל שהיא נשאה על צווארה,
לאחד הכדים היה סדק ואילו הכד השני היה מושלם ותמיד העביר כמות מלאה של מים
מהדרך הארוכה שבין הבית לנהר ואילו הכד הסדוק הגיע מלא רק עד חציו.

​

כך במשך שנתיים תמימים מידי יום הגיעה האשה לביתה עם כד וחצי של מים.
כמובן שהכד השלם היה גאה בהשגיו ואילו הכד הסדוק התבייש בחוסר שלמותו,
בכך שיכל לעשות רק חצי מהעבודה שהוא נועד לעשות.

יום אחד ליד הנהר , אחרי שנתיים של כשלון מוחלט , פנה הכד הסדוק אל האשה הזקנה:
אני מתבייש בעצמי ! כי הסדק שבי גורם לדליפת מים ממני כל הדרך מהנהר לביתך!

האשה הזקנה חייכה ואמרה :" האם הבחנת שישנם פרחים בצד שלך של השביל ואילו בצד 
של הכד השני יש רק שממה?  הייתי מודעת תמיד לחסרונך ולכן זרעתי זרעי פרחים בצד שלך
של השביל ,כל יום שאנו חוזרים מהנהר אתה משקה אותם!!

במשך שנתיים קטפתי את הפרחים המרהיבים הללו וקשטתי את ביתי.

אילו לא היית כפי שאתה כל היופי הזה היה חסר מן העולם.

מה יחשבו עלי?? שוק של דעות

בנו של חכם זקן לא רצה לצאת מהבית , הוא חשב שהוא מכוער ופחד שכולם יצחקו עליו.
אמר החכם הזקן לבנו :"לעולם אל תהיה מושפע ממה שאנשים אומרים ! בוא איתי מחר
לשוק,ואני אוכיח לך שאני צודק."
למחרת , השכם בבוקר ,קמו האב והבן ויצאו לדרך. החכם הזקן רכב על גב האתון, ובנו צעד
לצידו. מיד כשהגיעו לככר השוק , החלו האנשים שם להתלחש ." תראו את האיש הזה אין בליבו
רחמים ! הוא נח לו על גב האתון ומניח לבנו המסכן ללכת ברגל."
אמר החכם לבנו: שמע מה שאמרו?  זכור זאת היטב ומחר נחזור שוב אל השוק.
למחרת הגיעו החכם השקן ובנו אל השוק ,כשהפעם ישב הבן על גב האתון ואילו אביו צעד לצידו.
" תראו את הילד החצוף הזה! אמרו האנשים בשוק " הוא יושב על גב האתון ואביו הזקן נאלץ
לגרור את רגליו בתוך האבק, כמה עצוב".
שמעת מה שאמרו ? זכור זאת. 
ביום השלישי יצאו האב ובנו אל השוק , הפעם הלכו שניהם על רגליהם והובילו בעיקבותיהם
את האתון. לעגו האנשים :" תראו את המטומטמים האלו , הם הולכים ברגל , כאילו שאינם
יודעים שחמורים נועדו לרכיבה."
ביום הרביעי רכבו שניהם על גב האתון. בכניסה לכיכר לא יכלו האנשים לעצור את זעמם:"בושה 
 וחרפה תראו את שניהם ! אין בהם טיפת רחמים על הבהמה האומללה, אנשים רעים."
ביום החמישי הגיעו האב ובנו אל השוק , נושאים את האתון על גבם." תראו אותם איזה טיפשים!
התפוצצו הסוחרים בשוק בצחוק:"חה חה ,הם סוחבים את האתון על גבם במקום לרכוב עליה."​

אז החכם פנה לבנו ואמר:" אתה רואה בני, הנה ההוכחה שכל מה שתעשה בחיים , תמיד ימצאו
אנשים שידברו כנגדך , לכן לעולם אל תחשוש מפני דעותיהם של אנשים אחרים, אלא עשה את
הטוב ואת הישר בעיניך.

סיפור עם תובנה לחיים.....​

מנהל של חברה שנכנס עמוק לחובות, ולא מצא מפלט החוצה. הנושים סגרו עליו. הספקים דרשו תשלום. יום אחד הוא ישב על ספסל בפארק, ראשו רכון בתוך ידיו, תוהה אם יש משהו שיכול להציל את חברתו מפשיטת רגל.
לפתע, הופיע לפניו איש זקן. "אני יכול לראות שמשהו מטריד אותך," הוא אמר.
לאחר שהקשיב לתלאותיו של המנהל, אמר האיש הזקן: "אני מאמין שאני יכול לעזור לך."
הוא שאל את המנהל לשמו, הוציא פנקס צ'קים, מילא אותו ודחף אותו לתוך ידיו באומרו: "קח את הכסף הזה. תפגוש אותי פה בעוד שנה מהיום ובדיוק באותה שעה. אתה יכול להחזיר לי את הסכום הזה בהזדמנות זאת."
הוא פנה ונעלם באותה מהירות שבה הוא הופיע.
המנהל ראה בתוך ידו צ'ק על סך 500,000 דולר. על החתום היה: ג'ון ד. רוקפלר. רוקפלר היה אחד האנשים העשירים ביותר בעולם באותם ימים.
"אני יכול למחוק את כל חובותי הכספיים מיידית!" הוא הבין.
אך, במקום זאת, המנהל החליט לשמור את הצ'ק בכספת. הידיעה בלבד שהצ'ק נמצא שם יכולה לתת לו כוח לחשוב על פתרון, ובכך להציל את העסק שלו, הוא חשב.
וכך, עם אופטימיות מחודשת הוא נשא ונתן עם הנושים והספקים, וקיבל הארכות משמעותיות בתנאי התשלום. הוא גם קיבל הצעות עסקיות יותר טובות. הוא סגר כמה עסקאות גדולות. בתוך חודשים ספורים הוא החזיר את כל חובותיו ואף התחיל להרוויח כסף.
בדיוק לאחר שנה הוא חזר לפארק עם הצ'ק. בשעה שנקבעה הופיע האיש הזקן. אך, בדיוק ברגע שהמנהל רצה להחזיר לו את הצ'ק ולחלוק עמו את סיפור הצלחתו, באה אליהם בריצה אחות בית חולים, ומשכה את האיש הזקן. "אני שמחה שתפסתי אותו," היא קראה. "אני מקווה שהוא לא הטריד אותך. הוא תמיד בורח מבית ההבראה ומספר לאנשים שהוא ג'ון ד. רוקפלר." ואז, בהחזיקה בזרועו, הובילה את האיש הזקן לעבר בית ההבראה.
המנהל ההמום עמד שם, נדהם. כל השנה הוא עמל, סגר עסקאות, קנה, מכר, בהיותו משוכנע שהיה לו חצי מיליון דולר כגיבוי.
לפתע הוא הבין שזה לא הכסף - אמיתי או דימיוני - שהפך את עולמו מקצה לקצה. זה היה הביטחון העצמי שגילה בתוכו שנתן לו כוח ואמונה להשיג כל דבר שדימיין לעצמו.​

סיפור עם מסר לחיים​

לפני שנים רבות חי אדם חכם ולו ארבעה בנים,בוקר אחד החליט האב כי עליו ללמד את בניו שעור חשוב לחיים,הוא זימן אותם אליו והורה להם ללכת לחפש עץ אגסים מיוחד שנמצא רחוק מאוד מביתם.בכדי לבצע את המשימה כפי שרצה האב

היה עליהם לעמוד בשני תנאים:"אסור לכם לצאת למסע יחדיו ורק כאשר יחזור הבן הראשון יצא למסע הבן השני וכן הלאה. הבן הראשון הלך בחרף,הבן השני

באביב,השלישי בקיץ והרביעי בסתו.כשחזר הבן הרביעי ממסעו,זימן האב את בניו

על מנת שיוכלו לתאר בפניו את העץ..

הבן הראשון אמר העץ היה מכוער ,כפוף ועקום.

הבן השני אמר שהעץ היה מלא בניצניםירוקים ונראה מלא תקווה.

הבן השלישי אמר שהעץ היה בשיא פריחתו,מלא בנינוחות מתוקיםוהדבר הכי מלא הוד והדר שראה.

הבן הרביעי אמר שהעץ לא היה מכוער, לא מלא בניצנים ולא בשיא פריחתו

אלא מלא בפרי בשל ,מלא חיים והגשמה.

לרגע חשבו האחים כי כל אחד הגיע לעץ אחר,אך אביהם העמיד אותם על טעותם

"כולכם ראיתם את אותו עץ אגס ואכן כולכם צודקים"

שלחתי אתכם בעונות שונות על מנת שתלמדו כי אין לשפוט עץ או אדם

על פי עונה אחת. המהות הפנימית של חייכם ,שהיא הנאה ,שמחה ואהבה

תוכל להמדד רק בסופם,כשכל העונות יסתיימו,אם תתיאשו בחרף תפסידו את התקוה של האביב,את יופיו של הקיץ ואת ההגשמה של הסתו.

מוסר השכל: אל תתנו לכאב של עונה אחת להרוס את השמחה של כל השאר,

אל תשפטו את החיים על פי עונה אחת קשה. התמידו דרך הקושי ותקופות טובות יבואו במוקדם או במאוחר.​